תקציר

עבודה זו עוסקת על ייצוג העוני בתקשורת בישראל.

ייצוג העוני בישראל הוא נושא שכמעט ולא עולה סדר היום הציבורי רק כאשר התקשורת רוצה רייטינג, התקשורת מתעניינת בעוני אך ורק כאשר העוני מביא לה רייטינג, כלומר, בחגים כמו ראש השנה, שהעניים לא יכולים לחגוג את החג כמו כולם וצריכים תרומות של בגדים ואוכל. בנוסף פעם בשנה עולה דו"ח העוני המציג נתונים על מצב העוני בישראל.  

שאלת המחקר : כיצד מיוצגים העניים בתקשורת בישראל?

דילמת המחקר: שיקוף המציאות לעומת הבניית המציאות 

הסבר לדילמה:

לתקשורת יש יכולת לעצב דעת קהל באמצעות אופן הסיקור השאלה היא אם היא מראה את המציאות כפי שהיא או מבנה מציאות חדשה

מצד אחד-  שיקוף המציאות -  תיאור המציאות בצורה אובייקטיבית

מצד שני – הבניית המציאות באמצעות סטריאוטיפים ואו עיצוב סטריאוטיפים חדשים.             

חשיבות הדילמה:

חשוב להעלות את בעיית העוני בישראל על סדר היום הציבורי. לתקשורת יש כוח בהבאת נושאים שהשלטון יטפל בהם. והעובדה שהנושא עולה מעט פעמים מעידה על חוסר עניין כביכול לציבור. ואני מעוניין בשינוי המצב.

סקירת הספרות 

בסקירת הספרות הצגתי כתבות רלוונטיים לעבודתי שמסבירה לנו על הדילמה שלי " שיקוף המציאות מול הבניית המציאות" בכתבות אנו רואים שהתקשורת מראה לנו שכל הסטראוטיפים נכונים, ובנוסף מראים לנו שהתקשורת כמעט ולא מעלה את הנושא לסדר היום הציבורי כיוון שהעוני לא מביא רייטינג ולכן מעלים את זה רק בחגים כמו ראש השנה או דו"ח העוני העולה פעם בשנה ומציג לנו נתונים על העוני.

המושגים העיקריים ששולבו הם - חדשות וסוגי צילום , תקשורת המונים ותפקידיה, מודל סדר יום ציבור, מסגור, הבניית המציאות, ייצוגים בתקשורת, הדרה, סטריאוטיפים, חופש הביטוי, מרכז הפריפריה.

המסקנות העיקריות שעלו

התקשורת מייצגת את העניים כמסכנים, אומללים. התקשורת לרוב מביאה לנו אותן תמונות מהארכיון לכתבות, על פי אל אברהם שאומר כי הכתבים כבר לא הולכים לצלם בשטח בזמן אמת אלא מביאים את אותה התמונה שהיא או איש/ה מחטט/ת בפחים או מקרר ריק.

בנוסף התקשורת מתעיינת בעוני בעיקר בחגים כמו ראש השנה, שהעניים לא עושים את החג וצריכים תרומות לבגדים, אוכל. בנוסף פעם בשנה יוצא דו"ח העוני אשר מציג לנו את הנתונים של העוני שהיה כל השנה ובגלל זה הציבור כמעט ולא מתעניין בעניין העוני בישראל. (קשור לסדר היום הציבורי). בנוסף זה קשור להבניית המציאות שאומרת כי התקשורת מעצבת לנו את תפיסת העולם, כלומר, אם התקשורת לא תדבר על העוני הציבור לא יתעניין בכך ואם התקשורת תראה אותם כמסכנים ואומללים שלא קשורים לשאר הציבור אז גם הציבור יחשוב כך.

בשיטת המחקר –

בחרתי 6 דו”חות לניתוח. דוחות של 3 שנים . 2014-2016

הדו”חות מתפרסמים כול סוף שנה ולכן הדו”ח הארון פורסם בסוף דצמבר 2017

בכול שנה בחרתי 2 דוחות לניתוח. ומכול דוח שתי תמונות. המטרה לבדוק אם חל שינוי בייצוג העניים דרך התמונות שליוו את הכתבות . התמונות ישקפו לי את אופן הייצוג בהשוואה בין אמצעי התקשורת לאורך 3 שנים.

השערתי הייתה-

מן ההשוואה לא יהיה שינוי בייצוג העוני והעניים בתקשורת לאורך 3 שנים וגם לא יהיה שינוי בייצוגם בכול אחד מן הכתבות שליוו את הדו"חות.

המסקנות העיקריות שעלו מהממצאים

הן שהייצוג של העניים לא השתנה במשך כל ה3 שנים שבדקנו, תמיד אלו אותן תמונות אשר רוצות להראות כמה העניים מסכנים ואומללים כדי להביא יותר רייטינג. התמונות תמיד יהיו אותו דבר שרואים אדם מחטט בפחי הזבל.

חלק מההסברים  לממצאים ולתובנות 

•       מודל סדר יום ציבורי- הנושאים הנתפסים כחשובים, חשובים פחות או לא חשובים בכלל בעיני הציבור. סדר היום הציבורי משפיע על סדר היום התקשורתי אך גם מושפע ממנו. התופעה אמנם מדאיגה אבל התקשורת לא מבליטה את הנושא ולא מעלה אותו על סדר יום הציבורי ולכן הציבור לא מודע לבעיה.

• ·         הבניית המציאות- איך התקשורת מעצבת את תפיסת העולם של החברה, היא אומרת לנו מה לחשוב, אך היא לא מציגה תמונת עולם אובייקטיבית ולכן יוצרת השפעה על העולם שלנו, כלומר התקשורת מעצבת לנו את תפיסת העולם ואם התקשורת תבחר לדבר על העוני אז ציבור ידע על נושא העוני אבל אם התקשורת לא ידברו על כך אז שאר האנשים במדינה לא יתעניינו בכך.

• ·         הטלוויזיה צריכה לספק ריגושים לאנשים, העוני הוא לא מרגש. לא מביא רייטינג  האנשים מעריצים מפורסמים ומצליחנים ולא אנונימיים ועניים.